במשך עשורים, ממתיקים מלאכותיים שווקו כפתרון הקסם עבור חולי סוכרת ואנשים המעוניינים לרדת במשקל. ההבטחה הייתה פשוטה: ליהנות מהטעם המתוק ללא הקלוריות וללא ההשפעה על רמות הסוכר בדם. עם זאת, מחקרים מהשנים האחרונות חושפים תמונה מורכבת הרבה יותר. יתרה מכך, מתברר שלא כל הממתיקים נולדו שווים, וחלקם עשויים להשפיע על המטבוליזם שלנו בדרכים שלא ציפינו להן.

כדי להבין את ההשפעה האמיתית, עלינו להפריד בין סוגי הממתיקים השונים ובין השפעתם הישירה על הגלוקוז לבין השפעתם העקיפה על הורמון האינסולין.

ממתיקים שאינם משפיעים על רמות הסוכר והאינסולין

קבוצה זו כוללת ממתיקים שאינם נספגים במערכת העיכול או שאינם מזוהים על ידי הגוף כפחמימה. למשל, ממתיקים כמו סטיביה (Stevia), פרי הנזיר (Monk Fruit) ואריתריטול (Erythritol) נחשבים לבטוחים ביותר עבור אלו המנטרים את רמות הסוכר שלהם. אריתריטול, השייך למשפחת הרב-כהליים, נספג ברובו בדם ומופרש בשתן מבלי לעבור מטבוליזם משמעותי, ולכן הוא אינו גורם לקפיצה בערכי הגלוקוז.

בקטגוריה זו בולט גם האלולוז (Allulose)  "סוכר נדיר" שכמעט ואינו נספג במחזור הדם כפחמימה. מחקרים אף מראים כי הוא עשוי לסייע בוויסות רמות הסוכר לאחר הארוחה. בנוסף, ממתיקים ותיקים כמו אספרטיים וסוכרלוז, למרות המחלוקות הבריאותיות סביבם, בדרך כלל אינם מעלים את רמת הסוכר בדם באופן מיידי לאחר הצריכה. עם זאת, חשוב לציין שצריכה מוגזמת שלהם עלולה להשפיע על אוכלוסיית חיידקי המעי (המיקרוביום), דבר שעלול להוביל לירידה ברגישות לאינסולין בטווח הרחוק.

אלו שכן משפיעים: הממתיקים ה"נסתרים"

רבים נוטים לחשוב שכל תחליף סוכר הוא בטוח, אולם ישנם ממתיקים בעלי ערך גליקמי שיכולים להשפיע באופן ממשי. ממתיקים ממשפחת הרב-כהליים (Sugar Alcohols) כמו מלטיטול (Maltitol), הנפוץ מאוד בשוקולדים ובעוגיות "ללא סוכר", הם בעלי ערך גליקמי בינוני. כתוצאה מכך, צריכה שלהם תגרום לעלייה הדרגתית ברמת הסוכר בדם ולדרישה לאינסולין מהלבלב.

יתרה מזאת, ישנה תופעה המכונה "תגובת אינסולין צפילית". במצבים מסוימים, עצם הטעם המתוק על הלשון מאותת למוח להתכונן להגעת סוכר, מה שעלול לגרום להפרשה מועטה של אינסולין עוד לפני שהממתיק הגיע לקיבה. עבור אנשים עם תנגודת גבוהה לאינסולין, גם גירוי קטן כזה יכול להיות משמעותי.

המלצות לצריכה ממושכת ואורח חיים מאוזן

בכל הנוגע לצריכה ארוכת טווח, המפתח הוא מתינות ובחירה מושכלת. ראשית, מומלץ להעדיף ממתיקים טבעיים יותר כמו סטיביה, אלולוז או מונק-פרוט על פני ממתיקים סינתטיים. שנית, חשוב להבין שממתיקים מלאכותיים הם כלי עזר בלבד ולא בסיס לתזונה. צריכה מופרזת עלולה להשאיר את המוח ב"לופ" של רצון למתוק, מה שמקשה על תהליך ההרזיה ושמירה על איזון מטבולי.

לסיכום, המעבר לסוכר חלופי אינו פוטר אותנו מהצורך להבין איך הגוף האישי שלנו מגיב לכל רכיב. הבדיקות שביצעתם במעבדה הן רק חלק מהפאזל; החלק השני הוא הדרך שבה התפריט היומי שלכם מורכב.

מרגישים שאתם עושים הכל נכון אבל המשקל תקוע או הסוכר לא מתאזן?

משהו בתפריט שלכם אולי נראה "בריא" על הנייר, אבל בפועל מעכב אתכם. אני מזמין אתכם לשיחת ייעוץ טלפונית ללא עלות, שבה ננתח יחד את התפריט שלכם, נאתר את השגיאות הקטנות באורח החיים ונדאג שתקבלו את התוצאות שמגיעות לכם.

אל תחכו למחר.. בואו נבדוק את זה היום!

לחצו כאן להשארת פרטים ותיאום שיחת ייעוץ חינם

רפרנסים:

1. השפעה על המיקרוביום והתפתחות אי-סבילות לגלוקוז
זהו אחד המחקרים המפורסמים ביותר (ממכון ויצמן) שמסביר למה ממתיקים ללא קלוריות (כמו סוכרלוז וסכרין) עלולים להזיק למטבוליזם בעקיפין.
Reference: Suez, J., et al. (2014). Artificial sweeteners induce glucose intolerance by altering the gut microbiota. Nature.
PMID: 25231862

2. תגובת אינסולין צפילית (Cephalic Phase Insulin Response)
מחקר הבודק האם עצם הטעם המתוק גורם להפרשת אינסולין מהלבלב עוד לפני שהסוכר הגיע לדם.
Reference: Just, T., et al. (2008). Cephalic phase insulin release in response to acts of biting and chewing and the proximate exposure to oral starch. Physiology & Behavior.
PMID: 18556041

3. השפעת ממתיקים רב-כהליים (כמו מלטיטול) על סוכר ואינסולין
מחקרים המראים שממתיקים כמו מלטיטול הם בעלי אינדקס גליקמי שאינו אפס, בניגוד לאריתריטול.
Reference: Livesey, G. (2003). Health potential of polyols as sugar replacers, with emphasis on low glycaemic properties. Nutrition Research Reviews.
PMID: 19079901

4. אריתריטול (Erythritol) ובטיחות מטבולית
סקירה שמראה כי אריתריטול אינו מעלה רמות גלוקוז או אינסולין בבני אדם.
Reference: Wölnerhanssen, B. K., et al. (2016). Gut hormone release and gastric emptying in humans: responses to oral erythritol and xylitol in comparison to glucose. American Journal of Physiology-Endocrinology and Metabolism.
PMID: 27273382

5. סטיביה (Stevia) ואיזון סוכר
מחקר המראה שסטיביה עשויה אף לסייע בהורדת רמות אינסולין וגלוקוז לאחר ארוחה בהשוואה לסוכר או אספרטיים.
Reference: Anton, S. D., et al. (2010). Effects of stevia, aspartame, and sucrose on food intake, satiety, and postprandial glucose and insulin levels. Appetite.
PMID: 20303371

6. אלולוז (Allulose) והשפעתו על גלוקוז
מחקר המדגים כיצד אלולוז עשוי לשפר את התגובה הגליקמית לאחר ארוחה פחמימתית.
Reference: Franchi, F., et al. (2021). Effects of D-Allulose on Glucose Tolerance and Insulin Sensitivity. Nutrients.
PMID: 34208573