אנחנו אוכלים קודם כל עם העיניים. יצרניות המזון יודעות את זה מצוין, ומשתמשות באחד הכלים החזקים ביותר בארסנל שלהן כדי למשוך אותנו: צבעי מאכל במזון. מסוכריות גומי זוהרות ועד לדגני בוקר בצבעי הקשת, הצבעים האלו נועדו להפוך את המזון המעובד לאטרקטיבי, עקבי וכיפי יותר. אך האם עצרתם פעם לחשוב מה באמת מעניק למזון שלכם את הגוון הבוהק שלו, ומה קורה לגוף שלנו כשאנחנו צורכים אותו?

מהם צבעי מאכל וממה הם מופקים?

צבעי מאכל הם תוספי מזון המוספים למזון ומשקאות כדי להחזיר צבע שנעלם במהלך העיבוד, או כדי להעניק גוון שלא קיים במקור. כאן הסיפור הופך למעניין (וקצת פחות מעורר תיאבון): בעוד שחלקם מגיעים ממקורות טבעיים, רוב צבעי המאכל המלאכותיים הנפוצים כיום בתעשייה מופקים מנפט או פחם (Coal tar).

מנגד, ישנם צבעים המופקים ממקורות ביולוגיים מורכבים. למשל, הצבע האדום הבוהק הנפוץ שנקרא קארמין (Carmine או E120), מופק בפועל מכתישת חרקים מיובשים (כנימות קוצ'יניל). אז בפעם הבאה שאתם שותים משקה תות תעשייתי, כדאי לדעת שלא תמיד מדובר בפרי.

הסכנות הבריאותיות בצריכת צבעי מאכל מלאכותיים

השימוש הנרחב בכימיקלים הללו מעורר דאגה גוברת בקרב אנשי מקצוע בתחום הבריאות והתזונה. מחקרים קליניים שונים קשרו בין צריכת צבעי מאכל מלאכותיים (כמו טרטרזין E102, סנסט ילו E110 ואלורה רד E129) לבין היפרקטיביות, הפרעות קשב וריכוז (ADHD) ושינויי התנהגות אצל ילדים.

בנוסף להשפעות התנהגותיות, חלק מצבעי המאכל הסינתטיים חשודים כגורמים לתגובות אלרגיות קשות, אסתמה, ואף נמצאים תחת אש בשל פוטנציאל לנזק תאי בטווח הארוך. האיחוד האירופי אף מחייב סימון אזהרה על מוצרים המכילים צבעים מסוימים, המציין כי הם "עלולים להשפיע לרעה על הפעילות והקשב אצל ילדים".

איך מזהים אותם? סודות סימון המזון

כדי לא ליפול במלכודת, עלינו להפוך לבלשים ברשתות השיווק ולקרוא את רשימת הרכיבים. בארץ ובעולם, צבעי מאכל מסומנים לרוב באחת משתי דרכים:

• שם כימי מפורש: למשל Tartrazine, Allura Red, Sunset Yellow.
• מספרי E: קודים בינלאומיים המייצגים תוספי מזון. צבעי המאכל נמצאים בטווח של E100 עד E199.

אם אתם רואים ברשימה רכיב כמו E102 או E133 (בריליאנט בלו), דעו שמדובר בצבע מאכל סינתטי מובהק.

האלטרנטיבה הטבעית: להחזיר את הצבע לטבע

החדשות הטובות הן שאפשר ליהנות מאוכל צבעוני ומרהיב מבלי לשלם מחיר בריאותי. הטבע מציע לנו שפע של פיגמנטים עוצמתיים ונוגדי חמצון שיכולים לשמש כחלופה טבעית לצבעי מאכל:

• אדום/ורוד: מיץ סלק מרוכז או אבקת סלק מעניקים גוון ורוד-אדום עמוק ויפהפה.
• צהוב/כתום: כורכום (ממנו מופק הכורכומין E100) או תמצית גזר מעניקים גוון שמש חם.
• ירוק: אבקת מאצ'ה, ספירולינה או מיץ תרד מרוכז.
• כחול/סגול: מיץ או אבקה של אוכמניות כחולות או כרוב סגול מבושל עם מעט סודה לשתייה.

מעבר לחסכון בכימיקלים, החלופות הללו מעשירות את המזון בויטמינים ופיטוכימיקלים המגנים על הגוף.

רפרנסים:

1. McCann, D., et al. (2007). Food additives and hyperactive behaviour in 3-year-old and 8/9-year-old children in the community: a randomised, double-blinded, placebo-controlled trial. The Lancet. PMID: 17825405.

2. Kobylewski, S., & Jacobson, M. F. (2012). Toxicology of food dyes. International Journal of Occupational and Environmental Health. PMID: 23026007.

3. Arnold, L. E., et al. (2012). Artificial food colors and attention-deficit/hyperactivity symptoms: conclusions to date. Neurotherapeutics. PMID: 22864801.